"שיפור הניהול-העצמי של מחלות כרוניות באמצעות מערכת מידע אינטרנטית אינטראקטיבית"

Transcription

1 דו"ח סיכום מחקר "שיפור הניהול-העצמי של מחלות כרוניות באמצעות מערכת מידע אינטרנטית אינטראקטיבית" "Improvement of Self Management of Chronic Diseases by using an Interactive Web Based Information System" פרופ' סנונית שהם אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דב תאני - אוניברסיטת תל-אביב, הדר רונן - אוניברסיטת בר-אילן יולי,

2 ראשית, ברצוננו להודות לאיגוד האינטרנט הישראלי על מתן מענק המחקר, שאיפשר לנו לנסות לסייע לציבור הרחב, להבין את החשיבות והיכולת לניהול-עצמי של מצבו הבריאותי. ההתערבות באמצעות מערכת מידע אינטראקטיבית-אישית, הדגימה פוטנציאל להשפעה של אופן הנגשת מידע בריאותי על המוטיבציה לשנות התנהגות בריאותית. כמו כן, ברצוננו להודות לצוות בית חולים וולפסון, המחלקה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, על שיתוף הפעולה: ד"ר חוסה זבלדובסקי, גב' סלבה גרינברג אחות המחקר, גב' מירב נפתלי- יעקובסון הדיאטנית וסיגל פרישמן ראש מערך היעוץ הדיאטני בבית החולים, וגב' לאורה סדריק מתאמת המחקר. תוכן העניינים דו"ח מדעי וכספי.2 תוצרים 5... א. לנושא בניית ותיקוף שאלונים - פלטי ספיאסאס לשאלונים...8 ב. לנושא פיתוח מערכת ניסוי - בניית המערכת האינטרנטית: חוזה ההתקשרות עם חברת סינאפיס בע"מ לפיתוח המערכת ולאירוח המערכת באתר לתקופת הניסוי חשבוניות התשלומים שבוצעו לחברת סינאפיס ג. לנושא הקצאת כח עזר רפואי לקראת הניסוי - דרישת התשלום מבית חולים בילינסון עבור מספר המשתתפים בפועל בארבעת המפגשים ד. לנושא רכישת מכשור מדידה לניטור ביתי של מצב בריאותי - אישור התקשרות עבור 90 מכשירים עם חברת אגנטק...16 ה. לנושא ביצוע הניסוי - דו"ח מפורט של הנתונים שנאספו עבור כל החולים שהשתתפו בניסוי תקציר התקדמות המחקר לפרסום. (תקציר המחקר והמודל המחקרי, מהלך המחקר, ניתוח ודיון בתוצאותי המחקר)

3 1. דו"ח מדעי וכספי: המחקר המלא כלל שתי אוכלוסיות מחקר ציבור בריא לגביו המערכת האינטרנטית שימשה להעברת המודעות לצורך בניהול עצמי של אורח חיים בריא תוך מיקוד בנושא הקשר בין צריכת נתרן (מלח) לערכי לחץ דם, וציבור חולים כרוניים בלחץ דם גבוה, מהמחלקה לנפרולוגיה בבית חולים בילינסון, בראשות ד"ר זבלדובסקי. כפי שמתואר בפרק תקציר המחקר והתקדמותו לפרסום (פרק 3 בדו"ח זה) תוצאות המחקר עבור הציבור הבריא, הדגימו השפעה יפה של מערכת המידע האינטרנטית והשימוש בה על הכוונות של משתמשי המערכת לשנות הרגלי תזונה (צריכת מלח). ניתוח המודל המחקרי הראה קשר מעניין לגבי אופן הנגשת המידע (פידבק (VIP לבין כוונות לשינוי התנהגות, לאורך זמן. הניסוי בקרב חולי המחלקה לנפרולוגיה בבית חולים בילינסון תוכנן לכ 90 חולים. אולם, הקצב האיטי של גיוס החולים למחקר, למרות היענות יפה של צוות המחלקה ושביעות רצון גבוהה של חולים שהשתתפו במחקר, והצפי הנמוך לקצב גיוס חולים זהה בעתיד, לא איפשרו לנו להמשיך את הניסוי במחלקה. כך שמספר חולי לחץ הדם שהשתתפו בניסוי הינו 17 בלבד. כפי שמתואר בפרק תקציר המחקר והתקדמותו לפרסום מתוצאות המחקר עבור ציבור חולי לחץ הדם, ניתן להתרשם ממגמת הירידה בצריכת הנתרן (מלח) היומית, שבאה לידי ביטוי אצל משתתפי שלוש הקבוצות. כך שעצם ההתערבות יצרה מוטיבציה לשים לב לתזונה האישית ולניהול עצמי של מצבם הרפואי. ובהתאם, ניתן להתרשם מירידה ממוצעת בערכי לחץ הדם, במדדים שלגבי חלק מהחולים עשויים להיות משמעותיים לגבי המינון התרופתי. מעבר לכך, הנתונים מראים כי חודש ימים של היענות להתערבות הנוגעת לצריכת נתרן בתפריט היומי, מייצרת מסגרת של תשומת לב והתמקדות באורח החיים, שבאה לידי ביטוי אף בירידה במשקל כתוצאת לוואי של ההקפדה הדיאטטית. מכיוון שמדובר רק ב 17 משתתפים, ניתן להתרשם מהמגמה האופציונאלית והחיובית להשפעת התערבות מסוג זה בקרב ציבור החולים הכרוניים. כפי שמפורט בהמשך, על פי טבלת אבני הדרך שהוגשה לתיאור מהלך המחקר, שלבים 1,2,4,5 התקיימו במלואם (תיקוף סטטיסטי של שאלוני המחקר, תכנון ובניית מערכת המידע האינטרנטית, רכישת מכשירי מדידת תשלום עבורם. לחץ-דם ביתיים לחולים המשתתפים בניסוי) ובוצע 3

4 שלב 3 (קיום הניסוי בפועל בבית החולים) התקיים בהתאם למספר החולים שגויסו בפועל: - נערכו ארבעה מפגשי הדרכה ותחילת ניסוי (בתאריכים ( , , , המפגשים ארכו כשעתיים וחצי כל מפגש. (במפגשים בוצעו: בדיקות לחץ דם על ידי אחות המחקר, מילוי שאלונים, הדרכה והרצאה של דיאטנית המחקר והדרכה לגבי אופן העבודה במערכת הממוחשבת). - נערכו לכל החולים בדיקות מעבדה בביה"ח הבודקות את רמת הנתרן בשתן לפני תחילת הניסוי ושוב מייד לאחר חודש ההשתתפות במחקר. - במשך חודש החולים השתמשו במערכת הממוחשבת ללא תקלות ובעיות מיוחדות - נערכו ארבעה מפגשי ראיונות סיכום אישיים עם חולי כל הקבוצות בתאריכים * , , , בנוכחות משותפת של מבצעת המחקר והדיאטנית מטעם בי"ח בילינסון). (* מפגש עתידי בזמן כתיבת דו"ח זה). (נספח ה' שלהלן מקבץ את איסוף הנתונים הגולמיים של כל משתתפי הניסוי בביה"ח ( * דו"ח כספי מטעם רשות המחקר אמור להישלח ישירות מרשות המחקר אליכם. 4

5 2. תוצרים: א. תיקוף סטטיסטי לשאלוני המחקר השאלונים הסופיים לאחר טיובם ובדיקת התוקף הפנימי שלהם: שאלון לפני השתתפות זכר/נקבה יסודית, תיכונית, אקדמאית כן/לא כן/לא גיל משקל מין השכלה האם אתה סובל בדרך כלל מלחץ דם גבוה? האם אתה עוסק או לומד בתחום הקרוב לרפואה / תזונה לפניכם מספר משפטים המתארים הרגלי אכילה. אנא ענו באיזו מידה את/ה מסכים/ה עם המשפטים הבאים על פי סולם בין 1 כלל לא, 2 במידה מועטה, 3 במידה בינונית 4 במידה רבה, 5 במידה רבה מאוד רוב הארוחות שלי במהלך היום מבוססות על מזון ביתי אני אוכל מזון מעובד, המבושל מחוץ לבית לפחות פעם ביום כאשר אני אוכל מחוץ לבית אני בדרך כלל מביא איתי מזון שהכנתי בבית במקום לאכול מזון קנוי אני תמיד מוסיף מלח לאוכל שבצלחת אני מתכנן תפריט יומי ומשתדל לפעול לפיו במהלך היום אני בודק את כמות המלח (נתרן) במוצרי מזון לפני שאני רוכש אותם אני אוכל באופן ספונטני, ללא תכנון מראש לפי מה שמתאפשר באותו רגע. אני מוסיף מלח למזון עוד לפני שאני טועם אני בטוח שאני יכול לשלוט ברמת לחץ הדם שלי אני בטוח שאני יכול להתמיד בתזונה דלת נתרן לאורך זמן אני בטוח שאני יכול למצוא תחליפים דלי נתרן לכל מזון שאני אוהב אני מרגיש שאני יכול לתכנן באופן עצמאי תפריט יומי דל נתרן אני יכול לדעת מה לא לאכול כדי למנוע לחץ דם גבוה אני צריך עזרת דיאטנית או רופא כדי לתכנן תפריט יומי דל נתרן אני מרגיש שיש לי שליטה על כמות הנתרן בתפריט היומי שלי שאלון אחרי השתתפות שאלה אני בטוח שאני יכול לשלוט ברמת לחץ הדם שלי 1 כלל לא 2 במידה מועטה 3 במידה בינונית 4 במידה רבה 5 במידה רבה מאוד אני בטוח שאני יכול להתמיד בתזונה דלת נתרן לאורך זמן 2017 אני בטוח שאני יכול למצוא תחליפים דלי נתרן לכל מזון שאני אוהב 2018 אני מרגיש שאני יכול לתכנן באופן עצמאי תפריט יומי דל נתרן 2019 אני יכול לדעת מה לא לאכול כדי למנוע לחץ דם גבוה 2020 אני צריך עזרת דיאטנית או רופא כדי לתכנן תפריט יומי דל נתרן 2021 אני מרגיש שיש לי שליטה על כמות הנתרן בתפריט היומי שלי לפניך שאלות המתארות את רמת הידע שלך לגבי הקשר בין צריכת נתרן ליתר לחץ דם. סמן את התשובה הנכונה מבין האפשרויות הניתנות לצד כל שאלה: 5

6 כן לא להפסיק להוסיף מלח בזמן הבישול להפסיק להוסיף מלח למזון שבצלחת להפחית אכילת מזונות מעובדים עד 100 מ'ג עד 1000 מ'ג עד 2000 מ'ג 2000 מ'ג ומעלה עד 10% עד 50% 50% ומעלה 100 גרם פסטרמה 100 גרם חזה עוף ביתי צלוי בתיבול פפריקה מ"ג נתרן ביום מ"ג נתרן ביום מ- "ג נתרן ביום. להערכתי המקור העיקרי לנתרן במזון שאני אוכל הוא מלח שאני מוסיף לצלחת בזמן הארוחה על מנת להפחית צריכת מלח, הפעולה הכי חשובה היא להערכתי כמות הנתרן שאני צורך בתפריט היומי שלי היא מתוך כמות הנתרן היומית שאני צורך, אחוז הנתרן שמגיע ממזונות מעובדים להערכתי הוא מבין המזונות הבאים מי מכיל רמת נתרן גבוהה יותר? ירידה של 1 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מושגת ע"י הפחתת צריכה של: שאלה יש לי תכנית מדויקת איך לשנות את התפריט שלי לתפריט דל נתרן יש לי תכנית מדויקת מתי אשנה את הרגלי התזונה שלי 1 כלל לא 2 במידה מועטה 3 במידה בינונית 4 במידה רבה 5 במידה רבה מאוד יש לי תכנית מדויקת באילו סיטואציות אזהר מאכילת מזון עשיר בנתרן אני מתכוון לאכול על פי תפריט יומי מתוכנן מראש במהלך השבוע הקרוב אני מתכוון לתכנן לעצמי תפריט יומי דל נתרן במהלך השבוע הקרוב אני מתכוון לבדוק את כמות הנתרן / סודיום הרשומה על תוויות המזון במהלך השבוע הקרוב אפסיק להוסיף מלח בזמן הבישול במהלך השבוע הקרוב אפחית צריכת מזונות מעובדים במהלך השבוע הקרוב במהלך הפעילות במערכת הממוחשבת שאלה מצאתי את עצמי "נשאב" למשימת ניהול התזונה שלי 1 כלל לא 2 במידה מועטה 3 במידה בינונית 4 במידה רבה 5 במידה רבה מאוד הרגשתי מעורב במשימת ניהול התזונה שלי 2038 חווית הלימוד הזו הייתה מהנה 2039 המערכת הממוחשבת אפשרה לי להגיב ולהיות פעיל בתהליך הלימוד 2040 המערכת הממוחשבת אפשרה לי לשלוט יותר על הלימוד 2041 המערכת הממוחשבת אפשרה לי ללמוד בקצב אישי 2042 המערכת הממוחשבת עזרה לי להשתלב בפעילות הלימוד 2043 הייתי מתאר את המערכת הממוחשבת כמאוד מעניינת 2044 הרגשתי לחוץ במהלך הלימוד באמצעות מערכת ממוחשבת זו אחרי שהתנסיתי במערכת הממוחשבת, הרגשתי שיש לי את הכלים לנהל את התזונה שלי. המערכת הממוחשבת לא משכה את תשומת ליבי לא יכולתי ללמוד הרבה באמצעות מערכת ממוחשבת זו 6

7 היה לי מאוד חשוב להצליח במשימה להבין איך להפחית את כמות הנתרן היומית ל 2300 מ"ג אני מרוצה מהביצועים שלי במשימה להבנת הדרך להפחתת כמות הנתרן היומית ל 2300 מ"ג בסופו של דבר, אני הוא זה שאחראי על ניהול התזונה שלי ניהול פעיל של התזונה שלי הוא הגורם החשוב ביותר בקביעת בריאותי ויכולתי לתפקד. לפניך 3 היגדים ציין לגבי כל אחד מהם מהי מידת הסכמתך מה לדעתך יהיו ההשלכות האישיות לגביך אם תאכל על פי דיאטה דלת-נתרן? אם אתמיד בדיאטה דלת-נתרן... 1 שאלה כלל לא ארגיש פיזית טוב יותר 2 במידה מועטה 3 במידה בינונית 4 במידה רבה 5 במידה רבה מאוד ארגיש נפשית טוב יותר 2054 לא יהיו לי (או יהיו לי פחות) בעיות לחץ-דם * תיקוף סטטיסטי של שאלונים סופיים אלה בדף הבא. 7

8 תיקוף השאלונים: מהימנות הסולמות השונים התנהגות בריאותית פריטי שאלון: היפוך פריטים 1014, 1013,1010,1008 Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items מסוגלות עצמית לפני פריטי שאלון: Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items מסוגלות עצמית- אחרי פריטי שאלון: Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items כוונות פריטי שאלון: Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items 8

9 Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items מעורבות פריטי שאלון: Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items ציפיות פריטי שאלון: Reliability Statistics Cronbach's Alpha N of Items * שאלות ידע פריטים הינן שאלות הנמדדות על פי סיכום תשובות נכונות / לא נכונות (ספירת התשובות הנכונות) ואינן סולם סטטיסטי, על כן אין צורך בתיקופן. 9

10 ב. בניית המערכת האינטרנטית: 1. חוזה ההתקשרות עם חברת סינאפיס בע"מ 2. חשבוניות לתשלומים שבוצעו. 10

11 11

12 12

13 2. חשבוניות לתשלום (שולם במועד) 13

14 *מסכי המערכת מתוארים בפרק 3 תקציר המחקר 14

15 ג. חוזה ההתחייבות הכספית בין בית חולים בילינסון ובר-אילן 15

16 ד. רכישת מדי לחץ דם ביתיים עבור החולים המשתתפים בניסוי (התשלום בוצע, כל המכשירים סופקו). 16

17 ה. דו"ח איסוף נתונים גולמיים של משתתפי הניסוי בביה"ח. (שמותיהם ופרטיהם האישיים הוסרו מדיווח זה, עקב מחויבותנו לסודיותם ופרטיותם על פי חתימתנו בועדת הלסינקי של בי"ח בילינסון) גיל מין נקבה זכר זכר זכר נקבה זכר זכר נקבה זכר זכר נקבה זכר נקבה זכר תאריך מפגש 22/07/ /08/ /07/ /08/ /07/ /08/ /07/ /08/ /07/ /08/ /03/ /04/ /03/ /04/ /03/ /04/ /03/ /04/ /03/ /04/ /05/ /06/ /05/ /06/ /05/ /06/ /05/ /06/2014 נתרן לחץ דם 183/ / /76 120/80 116/78 117/72 142/76 140/74 148/74 131/64 144/85 117/75 171/70 145/70 191/116 80/ /84 152/87 152/96 143/93 147/92 117/61 138/87 138/87 158/76 129/72 152/94 139/69 משקל גובה GROUP VIP VIP VIP control control VIP control VIP control VIP control P P P ID *נבדקים 5,9,14,18 לא נכללים משום שלא הופיעו למפגש ההדרכה, למרות שחתמו על הסכמה להשתתף בניסוי (תאריך שלא התאים, לא חשו בטוב וסיבות נוספות) ** 3 נבדקים (19,20,21) משתתפים בניסוי בימים אלה ונתוני המעבדה הביוכימית לגביהם יהיו ברשותנו רק בשבוע הראשון של אוגוסט. ניתוח משמעות הנתונים והתוצאות מופיע בפרק 3: תקציר התקדמות המחקר לפרסום 17

18 3. תקציר התקדמות המחקר לפרסום א. מבוא והרציונאל המחקרי: מבוא 18 - פידבק ויזואלי-אינטראקטיבי-אישי בתהליך רכישת מידע: השפעתו על התנהגות בריאותית קיימות ראיות מכריעות לכך שהמלצות רפואיות מיושמות הלכה למעשה באחוז נמוך מאוד מהמקרים בלבד. המידע המועבר מהצוות המטפל אל החולה, לייצר את התנאים בהם החולה לוקח אחריות על מצבו הרפואי. בפועל קיים הן בקרב צרכני-מידע שהם חולים כרוניים, מנת לקיים "ניהול-עצמי" אינו מספיק בפני עצמו כדי הפער בין הידע ליישומו אשר יודעים מה עליהם לעשות על של מחלתם ובכל זאת לא מקיימים זאת והן בקרב צרכני-מידע הנמנים על הציבור הבריא לגבי מודעות לניהול אורח חיים בריא, בהקשר של רפואה מונעת. אמנם, הרפואה כיום מקדמת מהלכים של הנגשת המידע לציבור בצורה ברורה ו"ידידותית". כמו למשל באמצעות אלמנטים ויזואליים כמו גרפים וצבעים המקלים על הבחנה בתוצאות בדיקות רפואיות, בין תוצאות הנחשבות בטווח הנורמה וחריגות הדורשות בדיקות נוספות או טיפול. אולם, במהלך קבלת המידע בצורה ויזואלית כזו, צרכן המידע נשאר פאסיבי. המוטיבציה של עבודה זו הינה מציאת הדרך לעודד את צרכן-המידע להיות אקטיבי יותר במהלך צריכת המידע וגם לאחר צריכת המידע, ביישומו הלכה למעשה. הטענה המרכזית במחקר זה היא כי הדרך בה מידע מוצג, משפיעה על מידת יישומו. בעבודה זו אנו חוקרים עיצוב ואפיון של משוב ויזואלי-אינטראקטיבי במערכות מידע אינטרנטיות בעלות תוכן אישי, ) (VIP) Visual, Interactive, Personalized-content (Feedback כאמצעי לשינוי התנהגות. VIP feedback מוסיף אינטראקטיביות למידע הויזואלי, ובכך מאפשר תנאים לעידוד צרכן- המידע לנתח את המידע הרפואי האישי של עצמו בד בבד עם האפשרות "לפעול" על נתוניו האמיתיים, להפעיל עליהם מניפולציה של "מה היה אילו" ולצפות בתוצאות פעולתו. השערת המחקר היא שFeedback VIP במערכת מידע אישית ישפיע באופן חיובי על כוונות לשינוי התנהגות בריאותית ע"י השפעה על תחושת המעורבות של המשתמשים במערכת, על המסוגלות העצמית שלהם ועל הבנתם. זאת מתוך הנחת יסוד כי כוונות לשינוי התנהגות ישפיעו בפועל על התנהגות החולה הכרוני, בניהול עצמי של מחלתו. במחקר זה, מודגמת השפעת הפידבק בקונטקסט הרפואי של שינויי התנהגות בריאותית:

19 טיפול ביתר לחץ דם על ידי תרופות להורדת לחץ הדם מביא לירידה משמעותית בסיכון לשבץ מוחי ולמחלת לב כלילית. ההמלצה כיום היא לשמור על ערכי לחץ דם של 140/90 או פחות אולם רק מיעוט החולים מאוזן ברמה זו. מחקרים רבים מחפשים דרכים לשיפור ההיענות של המטופלים לאורך זמן, שיפור האיזון של החולה הכרוני או ייעול הטיפול העצמי והפחתת העומס על הרופא והמערכת הרפואית. מחוץ לטיפול ביתר לחץ דם באמצעות תרופות, קיימות מגמות לאיזון לחץ הדם והורדתו באמצעים אחרים, הנוגעים לאורח חיי המטופל ולניהול עצמי של המחלה. התערבויות דיאטטיות מבוקרות הדגימו את הקשר בין הפחתת נתרן בתזונה וירידה בלחץ הדם. לצורך כך בנינו מודל מחקרי עיקרי המתאר את הקשר בין רמת הFeedback VIP לכוונות לשינוי התנהגות בריאותית כמתואר בתרשים 1. המודל המחקרי המתואר בתרשים שלהלן הינו מודל תיווך אשר מציג את השפעת המשתנה "רמת "VIP Feedback על תחושות צרכן המידע : הבנה, מסוגלות עצמית ותחושת מעורבות בחלקו הראשון ובדיקת השפעת תחושות אלה על כוונות לשינוי התנהגות בריאותית. מודל זה נבדק בקרב אוכלוסיה בריאה, להגברת המודעות לנושא הקשר בין צריכת נתרן (מלח) לערכי לחץ דם גבוהים, ובדיקת השינוי בכוונותיהם לגבי התנהגות בריאותית (תזונה דלת-נתרן). הבנה מסוגלות עצמית מעורבות כוונות לשינוי התנהגות בריאותית רמת VIP Feedback (VIP/VI/P) תרשים. 1 מודל המחקר: השפעת רמת VIP פידבק על הבנת המידע, תחושת מסוגלות עצמית של המשתמש ותחושת מעורבותו, והשפעת תחושות אלה על כוונותיו לשינוי ההתנהגות הבריאותית. מודל לאוכלוסיה הבריאה. בנוסף, נבנה מודל מחקרי מורחב יותר, המתואר בתרשים 2 שלהלן. מודל זה מתקדם צעד אחד נוסף קדימה ובודק מעבר לכוונות לשינוי התנהגות גם את ההתנהגות הבריאותית בפועל כלומר השינוי ברמת צריכת הנתרן היומית. 19

20 הבנה מסוגלות עצמית מעורבות כוונות לשינוי התנהגות בריאותית התנהגות בריאותית הלכה למעשה רמת VIP Feedback (VIP/VI/P) תרשים. 2 הרחבה של מודל המחקר: השפעת רמת VIP פידבק על הבנת המידע, תחושת מסוגלות עצמית של המשתמש ותחושת מעורבותו, והשפעת תחושות אלה על כוונותיו לשינוי ההתנהגות הבריאותית, והשפעה על התנהגות בפועל (צריכת נתרן יומית). מודל לאוכלוסיית חולי לחץ דם. מודל זה נבדק בקרב אוכלוסיית חולי לחץ דם, במסגרת שיתוף פעולה מחקרי עם בית חולים בילינסון, המערך לנפרולוגיה וליתר לחץ דם. החוקר הראשי מטעם ביה"ח: ד"ר זבלודובסקי. צריכת הנתרן נמדדה בפועל על פי הבדל ברמת נתרן בשתן, לפני ההשתתפות במחקר ולאחר חודש ההשתתפות במחקר. ב פורסמו תוצאות מחקר ה INTERSALT שתיאר קשר ברור ומשמעותי בין לחץ דם והפרשת נתרן בשתן ביותר מ נבדקים ב- 32 מדינות. תזונה שהכילה 100 מילימול יותר נתרן היתה קשורה בלחץ דם גבוה יותר ב 3-6 מ"מ כספית (1997,J.(Stamler ומחקרי התערבות חדשים יותר שבו והדגימו את השפעת הנתרן על ערכי לחץ הדם. כמו מחקר ה DASH בו אחת הזרועות של ההתערבות הייתה הפחתת מלח בהשוואה לתזונה של הקבוצות הנוספות. תוספת הגבלה במלח הראתה ירידה נוספת משמעותית בערכי לחץ הדם JD).Ard (2004. לפיכך, נמדדו בקרב החולים גם ערכי לחץ הדם לפני ואחרי ההשתתפות בניסוי. ב. תיאור המחקר ב. 1 בקרב האוכלוסיה הבריאה: מודל התיווך נבחן באמצעות ניסוי אורך בו הנבדקים (155=n) השתמשו במערכת מידע תזונתית אינטרנטית המספקת להם מידע רפואי אישי, אשר נבנתה במיוחד לצורך מחקר זה ומציגה בפני משתתפי הניסוי את הקשר בין תזונה (צריכת נתרן) לערכי לחץ דם. הנבדקים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות מחקר, אשר קיבלו את אותו מידע, ביצעו במערכת את אותה משימה, אך נבדלו ביניהן במינשק המערכת בה השתמשו. שלושת 20

21 המינשקים הציגו שלוש רמות שונות של,VIP Feedback כאשר השערת המחקר היא כי לפידבק המלא, המכיל את שלושת מרכיביו (ויזואליזציה, אינטראקטיביות ומידע אישי) תהיה השפעה גדולה יותר מאשר פידבק חלקי. קבוצה אחת קיבלה מינשק עם הפידבק המלא (VI Feedback) קבוצה שניה קיבלה פידבק ויזואלי-אינטראקטיבי בלבד,(VIP Feedback) שאינו עוסק במידע האישי של המשתתף בניסוי, אלא בנתונים ממוצעים של האוכלוסייה הכללית, והקבוצה השלישית השתמשה במערכת בעלת פידבק אישי Feedback) P) אך אינו מאפשר ויזואליזציה-אינטראקטיבית ופעילות תוך כדי השימוש במערכת. בחלוקה זו ניתן גם לזהות את תרומת הוזיואליזציה-האינטראקטיבית לתהליך השינוי מצרכן- מידע פאסיבי לצרכן-מידע אקטיבי וההשלכות לכך הלכה למעשה. המחקר בוחן את השפעת VIP Feedback על כוונות לשינוי התנהגות והיכולת של השימוש במערכת המידע להשפיע לטווח ארוך. לשם כך הניסוי בוצע בשני פרקי זמן, כדי להבין את ההשפעה לאורך זמן. אוכלוסיית המחקר נתבקשה להשתמש במערכת המידע פעמיים, במרחק של שבועיים בין שתי הפעמים. התוצאות תומכות במודל התיווך ומציגות השלכות מעניינות לגבי העיצוב ולגבי הדרך בה אופן תצוגת מידע יכולה להשפיע על צרכן-המידע. זה מדגיש את החשיבות בהבנה מדוע רכיבי העיצוב משפיעים על התנהגות, על מנת לעצב מערכות טובות יותר בעתיד (ולא רק "האם הם משפיעים") 2010) al.,.(klasnja et ב 2. ניסוי בקרב חולי לחץ דם גבוה. המודל המחקרי המורחב (המודד גם התנהגות בפועל) נבחן בקרב חולי לחץ דם מהמחלקה הנפרולוגית בבית חולים בילינסון. (17=n). הנבדקים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות מחקר, אשר קיבלו במשותף את אותה הדרכה של הדיאטנית של המחלקה, לגבי החשיבות שבהפחתת נתרן ודוגמאות כיצד ניתן ליישם זאת ביום יום. שלוש הקבוצות הינן: שתי קבוצות המשתמשות במערכת הממוחשבת אך בעלות מינשק שונה וקבוצה שלישית המהווה קבוצת ביקורת ואינה משתמשת במערכת הממוחשבת כלל. שתי הקבוצות המשתמשות במערכת הממוחשבת יכולות להזין למערכת נתוני מדידת לחץ דם יומיים בביתם, ואת פריטי המזון היומיים שאכלו. המערכת מחשבת עבורם את סך הנתרן היומי שצרכו. הבדלי המינשקים ביניהן באים לידי ביטוי ביכולתם להיות "פעילים" או "פאסיביים" בניתוח המידע האישי שהצטבר במערכת: קבוצת פידבק הVIP המלא יכולה להפעיל מניפולציה של "מה היה אילו" על המידע שהצטבר. כלומר: להחליף מזונות, להחליף כמויות של מזונות בתפריט יומי מסוים ולראות 21

22 באופן ויזואלי ומיידי את ההשפעה שיכלה להיות על גרף ערכי לחץ הדם שלהם, באותו יום לעומת ערכי לחץ הדם שבאמת נמדדו להם בתאריך זה. הקבוצה השניה הינה בעלת פידבק חלקי בלבד (P). המידע האישי המוצג לה לגבי כמות הנתרן היומי שצרכה וכן ערכי לחץ הדם שנמדדו באותו יום מוצגים באופן סטאטי שאינו מאפשר מניפולציה של תיקון בדיעבד, ואינו גרפי. שתי הקבוצות קיבלו הדרכה כיצד להשתמש במערכת הממוחשבת, וקיבלו הנחיה להשתמש במערכת במשך חודש. הקבוצה השלישית שימשה כקבוצת ביקורת, שלא השתמשה במערכת הממוחשבת. כל משתתפי הניסוי קיבלו מתנה מד לחץ דם ביתי מסוג" 1 "OMRON M2 UA-BPM M2 על מנת שלא יהיו הבדלי מדידות מכיול שונה של מכשירים שונים. כל משתתפי הניסוי קיבלו הדרכה כיצד למדוד באמצעות המכשיר הביתי. כל שלושת קבוצות הניסוי הונחו למדוד לחץ דם במהלך חודש הניסוי לפחות פעמיים בשבוע, ופעם אחת לפחות במהלך סופשבוע, שבו התזונה לעיתים שונה מזה שבמהלך השבוע. קבוצת הביקורת קיבלה דף לרישום המדידות היומיות. שתי הקבוצות המשתמשות במערכת המידע הממוחשבת הודרכו כיצד לעדכן את נתוני המדידות במערכת (מסך דוגמא להזנת נתוני המדידה מוצג בתרשים 5). הניסוי קיבל אישור אתי של ועדת הלסינקי של בית חולים בילינסון ב (ref: 7181, ). כל המשתתפים קיבלו הסבר על הניסוי והשלכותיו הן בכתב והן בעל-פה, וחתמו על טופס הסכמה מדעת בנוכחות הרופא העומד בראש המחקר מטעם המחלקה לנפרולוגיה ו/אחות המחקר. גיוס החולים החל במאי 2013, ובוצע על ידי הפניית רופאי המחלקה חולים המתאימים לתנאי הסף. חולים שהביעו התעניינות במחקר הופנו אל אחות המחקר להסבר מפורט וחתימה על טופס הסכמה מדעת. תנאי הסף: נכללים בניסוי: חולים בני 18-80, שלחץ הדם שלהם במדידה במרפאה הינו לפחות 140 סיסטולי ו/או 90 דיאסטולי. לא נכללים בניסוי: נשים בהריון, חולים מעל גיל 80. למרות קצב גיוס החולים האיטי, הצלחנו לקיים 4 מפגשי הדרכה של הדיאטנית ופתיחת ניסוי ובהתאם 4 מפגשי סיכום. בכל מפגש ניכר שיתוף פעולה מצוין עם צוות בית החולים, הדיאטנית המלווה את המחקר, אחות המחקר ומתאמת הניסויים, וכן היענות מרשימה, שיתוף פעולה ושביעות רצון בקרב החולים שהשתתפו בניסוי. אולם קצב גיוס חולים איטי 22

23 זה, לא איפשר להמשיך ליצור קבוצות משתתפים נוספות, במסגרת הזמן והמשאבים שהוקצו לניסוי בעיקר מטעם בית החולים. מדדים ג. ג. 1 בקרב האוכלוסיה הבריאה על פי מודל התיווך נמדדה השפעת רמת הFeedback VIP על הכוונות לשינוי התנהגות, דרך השפעה על הידע, תחושת המסוגלות האישית ותחושת המעורבות של המשתמשים במערכת הממוחשבת. שלוש הקבוצות ענו על שאלונים ממוחשבים שהופיעו בתחילת ובסיום הכניסה למערכת, בשתי הכניסות למערכת. (כאמור, בניסוי זה המשתמשים הונחו להיכנס למערכת ולבצע את אותה משימת הפחתת נתרן בתפריט פעמיים, במרחק שבועיים בין שתי הפעמים, לבדיקת השפעה לאורך זמן). המדדים נבדקו באמצעות שאלונים מתוקפים (תיקופם מופיע בעמוד 8) שאלות הידע נמדדו בבדיקת סכום תשובות נכונות/לא נכונות. מסוגלות עצמית, תחושת מעורבות וכוונות לשינוי התנהגות נמדדו בשאלונים על פי סולם ליקהארט 1-5. ג. 2 בקרב חולי לחץ דם גבוה בנוסף למדדים שנבדקו בקרב האוכלוסיה הבריאה, נמדדו גם המדדים הבאים: - שאלון Measurement) PAM (Patient Activation שאלון מחקרי הבודק את מידת הנכונות של חולה לניהול עצמי של מחלה. קיבלנו רשיון הפעלה של שאלון זה לתקופה מוגבלת של ניסוי זה בלבד, ואף קיבלנו תרגום מהימן ומתוקף של השאלון על ידי מפתחי השאלון. - ערכי לחץ דם כפי שנמדדו במעבדה לפני תחילת חודש הניסוי (בבואם להדרכת הדיאטנית) ובתום חודש הניסוי (בבואם לפגישת סיכום קצרה) - רמת נתרן באיסוף שתן של 24 שעות ביממה שלפני תחילת הניסוי וביממה שלפני פגישת הסיכום, לאחר חודש. - משקל ביום תחילת הניסוי ולאחר חודש. (מעיד בדרך עקיפה על הקפדה על משטר דיאטני). 23

24 ד. מסכי המערכת משתתפי הניסוי המשתמשים במערכת הממוחשבת מקבלים קוד כניסה ייחודי השומר על פרטיות וחסיון המידע. עם הכניסה הראשונה למערכת )מסך פתיחה, תרשים,(3 מזוהה המשתמש, והמערכת מעתה פונה אליו בהנחיות השונות שעל גבי המסך, בשמו הפרטי. תרשים.3 מסך הפתיחה למערכת משתמשי שתי הקבוצות יכולים לבחור במסך הראשי )תרשים (4 אחת משלוש פעולות : הכנסת ערכי לחץ דם שמדדו ביתם במכשיר המדידה שקיבלו )כפתור מספר,(1 הכנסת נתוני תפריט יומי שאכלו ביממה האחרונה )כפתור מספר (2 או צפייה בערכי לחץ הדם יחד עם נתוני הנתרן שצרכו ביום מסוים מתוך גרף המציג הסטוריית ערכי לחץ הדם שלהם, על מנת ללמוד על הקשר בין צריכת נתרן ולחץ דם )כפתור מספר.(3 24

25 תרשים 4. מסך ראשי תרשים 5 מראה את מסך הזנת מדידות לחץ הדם. המשתתפים תודרכו למדוד פעם ביום. כל מדידה לבצע 3 פעמים למען הדיוק, בישיבה, לאחר מנוחה של מספר דקות. המדידה נשמרת במערכת בתאריך של יום הזנת הנתונים, אלא אם כן המשתתף בוחר יום אחר לתיעוד מדידות שנעשו כשלא היתה לו גישה למערכת או סיבה אחרת. המשתמש יכול לחזור למסך הראשי, או להמשיך בסרגל הניווט שלמעלה, לשלב הכנסת התפריט היומי. תרשים 5. הזנת מדידות לחץ דם ביתיות תרשים 6 מציג את מסך הזנת התפריט היומי. לנוחות המשתמש הוא יכול בחלק השמאלי של המסך להקליד פריט מזון באופן חופשי ומנגנון Auto complete מציע לו מגוון פריטי מזון מתאימים, או להיעזר בקטגוריות הויזואליות לבחירת פריט מתוך אחת הקטגוריות (פירות/ירקות/מוצרי חלב/ביצים/דגנים ומאפה/שמנים/שתיה וממתקים/בשר, עוף ודגים/קטניות). לאחר בחירת הפריט הוא מציין את כמותו ובאיזו ארוחה הפריט נאכל. כאשר הפריט נקלט, הוא מופיע בחלקו הימני של המסך, על גבי דף המחברת, בארוחה שנקבעה. 25

26 תרשים 6. בחירת פריטי מזון תרשים 7 מציג את מסך התפריט היומי לאחר הכנסת כל הפריטים היומיים. על מנת לראות מהו סך הנתרן שהמשתתף אכל באותו יום, הוא יכול להמשיך למסך הבא שלב הסטוריית הנתונים השמורים עבורו. (תרשים 8) 26 תרשים 7. לאחר מילוי תפריט יומי

27 על מנת לתחקר את הנתונים יש לבחור תאריך מתוך היסטוריית תאריכי מדידת לחץ דם.. תרשים 8 מציג את גרף ערכי לחץ הדם שנרשמו במערכת לאורך זמן. לחיצה על אחד מהתאריכים, פותחת את המסך המציג גם את התפריט שנאכל באותו יום וגם את ערכי לחץ הדם באותו מסך זה לצד זה. תרשים 9 מציג זאת. תרשים 8. בחירת יום מסוים מתוך רצף הימים בהם הוזנו נתונים אישיים במסך זה (תרשים 9) הם לומדים כמה נתרן צרכו סה"כ באותו יום, כמה נתרן מכיל כל פריט ברשימת המזונות שהם דיווחו שאכלו באותו תאריך, כמה נתרן הגיע ממקרו של מזון מעובד וכמה ממזון ביתי. וכן, את ערכי לחץ הדם שנמדדו לאותו יום. סצנריו זה משותף לשתי הקבוצות. אך מסך התצוגה של הנתונים האישיים שונה בין שתי הקבוצות המשתמשות במערכת הממוחשבת: קבוצת P יכולה לראות אילו פריטים שהם נוהגים לאכול הם בעלי כמות נתרן גבוהה, ובעלי השפעה על רמת הנתרן היומית שהם צורכים. תרשים 9. מסך לקבוצה P כמה נתרן צרכו באותו יום, מהו מקור הנתרן במזונם (מעובד/ביתי) ומהם ערכי לחץ הדם שנמדדו באותו יום. מידע סטטי. 27

28 לקבוצת VIP מתאפשרת גם למידה פעילה וחקירה אינטראקטיבית של הקשר בין פריטי המזון שהם צורכים לערכי לחץ הדם. תרשים 10 מראה כיצד קבוצת VIP יכולה "לשחק" עם הנתונים, להסיר פריטים מרובי נתרן מהרשימה, להקטין את כמותם או להחליפם בפריטים אחרים ולראות באופן מיידי בגרף ערכי לחץ הדם את ההשפעה הצפויה, לו היו אוכלים בהתאם לתפריט החדש. What if.manipulation משתתפים המשוייכים לקבוצה זו קיבלו הנחיה לבצע משימה במסך זה, ולשנות את הפריטים בתפריט עד שרמת הנתרן היומית תרד לרמה המומלצת על ידי הרופאים (מטרת היעד בניסוי זה היא 2400 מ"ג ביום) ולצפות בהשפעת רמת נתרן זו על ערכי לחץ הדם היורדים עד לרמה הנחשבת תקינה ) מ"מ כספית 120/80 ( צילום המסך הבא מדגים את הקשר בין פריטי מזון, סך הנתרן היומי, מקור הנתרן וערכי ל.ד. עם what-if manipulation עבור משתתפי קבוצת :VIP ניתן לראות כי הסרה של פריט מימין, הורידה את ערכי לחץ הדם (הקו הרציף האדום או הכחול) והשאירה כפידבק ארכיבאלי קו מקווקו המתאר את המדידה המקורית ממנה ירד, זאת כדי שהמשתתף יוכל במבט אחד, ללא חישובים מספריים להבחין בתמורה ובשינוי שנעשה בעקבות בחירת פריט המזון השונה בצד ימין של המסך. בנוסף מתעדכן באופן דינאמי גם הבר האמצעי במסך, המתאר את אחוז מקור הנתרן המגיע ממקור מזון תעשייתי או ביתי בתפריטו היומי, על מנת להדגיש את ההשפעה שיש לנוכחות מזון מתועש בתפריט, על רמת הנתרן הנצרכת. תרשים 10. מסך לקבוצה VIP כמה נתרן צרכו באותו יום, מהו מקור הנתרן במזונם (מעובד/ביתי) ערכי לחץ הדם שנמדדו באותו יום. מידע אינטראקטיבי, ניתן לשינוי במניפולצית "מה היה אילו". ומהם 28

29 ה. תוצאות ה. 1 בקרב האוכלוסיה הבריאה כפי שניתן לראות בתרשים 11 שלהלן, מודל התיווך אושש, באופן מובהק בכניסה השניה למערכת (לאחר שבועיים - T2). סוג הפידבק השפיע על הכוונות לשינוי התנהגותי, דרך השפעה על תחושת המסוגלות העצמית של המשתמש במערכת והשפעה על תחושת המעורבות שלו בתהליך. ידע לא הושפע מסוג הפידבק. תרשים 11. תוצאות ניתוח נתיבים בכניסה השניה למערכת T2 Table 1. Means, Standard Deviations (S.D.), Correlations, and Reliabilities Mean S.D Rel. 1. VIP level Comprehension Self-efficacy ** Involvement ** ** Intention to change ** **.545 ** N = 155; Two-tailed test * p <.05, ** p <.01 VIPFeedback באופן מפורט יותר ניתן אף לראות, כי לנבדקי קבוצת הפידבק המלא היה יתרון על הקבוצות האחרות, למשל: 29

30 ההשפעה על כוונות לשינוי התנהגות בריאותית לאורך זמן תרשים 12 שלהלן, מראה כי בכניסה לאחר שבועיים שתי הקבוצות האחרות הראו ירידה ברמת הכוונות לשינוי התנהגותי ורק קבוצת הVIP שמרה על אותה רמת כוונות לשינוי התנהגות VIP 2.3 VI 2.1 P T1 T2 תרשים 12. כוונות לשינוי התנהגות בריאותית בזמן T1 ובזמן T2 ה. 2 תוצאות בקרב חולי לחץ דם 17 חולים השתתפו בניסוי, לפיכך חושבו ממוצעי נתרן בשתן לפני ואחרי הניסוי, ממוצעי ערכי לחץ הדם לפני ואחרי הניסוי, תוצאות שאלון PAM לפני ואחרי חודש הניסוי וכן שאר משתני המודל המתווך כמו באוכלוסיה הבריאה. מהתוצאות ניתן להתרשם ממגמת ירידה בצריכת הנתרן היומית, שבאה לידי ביטוי אצל משתתפי שלוש הקבוצות ירידה ממוצעת של.mEq/24h 13.5 כך שעצם ההתערבות יצרה מוטיבציה לשים לב לתזונה האישית ולניהול עצמי של מצבם הרפואי. תרשים 13 מדגים את ממוצע הנתרן הכללי לפני ואחרי הניסוי בשלושת הקבוצות. 30

31 תרשים 13. ממוצע נתרן בשתן לפני ואחרי חודש הניסוי. גם בערכי לחץ הדם ניכרת מגמת ירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי. ממוצע כללי של 20.1 מ"מ כספית. בערכי לחץ הדם הדיאסטולי נרשמה ירידה ממוצעת של 5.2 מ"מ כספית. תרשים 14 מציג את ממוצעי ערכי לחץ הדם. תרשים 14. ממוצע ערכי לחץ הדם הדיאסטולי והסיסטולי. 31

32 מעבר לכך, הנתונים מראים כי חודש היענות להתערבות הנוגעת לצריכת נתרן בתפריט היומי, מייצרת מסגרת של תשומת לב והתמקדות באורח החיים, שבאה לידי ביטוי אף בירידה במשקל כתוצאת לוואי של ההקפדה הדיאטטית. כך הושגה, מבלי שהיא היתה המטרה, ירידה במשקל של ממוצע חצי קילו בכל הקבוצות. משקל עודף נחשב לגורם נוסף ללחץ דם גבוה, וכגורם המשפיע על יעילותן של תרופות נגד לחץ דם (מעל 40% ממטופלי יתר לחץ דם עמיד סובלים מעודף משקל וזקוקים למינונים גבוהים יותר של תרופות יחסית למטופלים בעלי משקל תקין). כך שמושגת כאן מטרה כפולה. לגבי יתרון למשתתפי הניסוי שהשתמשו במערכת בעלת הפידבק המלא :VIP Feedback ניכר יתרון במשתנים: כוונות לשינוי התנהגות, מסוגלות עצמית לבצע שינוי התנהגותי ותחושת מעורבות כפי שמודגם בתרשימים 15,16,17 בהתאמה. תרשים 15. כוונות לשינוי התנהגות בריאותית לאחר חודש הניסוי בשלוש קבוצות הניסוי. 32

33 תרשים 16. תחושת מסוגלות עצמית לאחר חודש הניסוי בשלוש קבוצות הניסוי. תרשים 17. תחושת מעורבות לאחר חודש הניסוי בשלוש קבוצות הניסוי. משמעות תרומת הניסוי במסגרת שבה הוא התקיים הינה הוכחת היתכנות ניסויים מסוג זה, על שלביו הפרוצדוראליים במסגרת בית החולים ותנאיו, תגובות החולים החיוביות לעצם השימוש במערכת הממוחשבת, וכן בהכרה כי ניתן לשפר את המודעות לניהול עצמי של מצב בריאותי במחלות המושפעות מתזונה נכונה כמו יתר לחץ דם, סכרת ועוד. 33

34 לאור מספרם הקטן של החולים שבסופו של דבר גויסו לניסוי, ניתן להתרשם מהמגמה האופציונאלית המצטיירת, להשפעה חיובית של ההתערבות על המטופלים. זאת כהתקדמות שלב אחד קדימה מעבר להשפעה על כוונות בלבד לשינוי התנהגות בריאותית ולקיחת אחריות על ניהול עצמי של מצב בריאותי, אלא השפעה גם על המוטיבציה לשינוי בפועל של אורח חיים תזונתי בכלל וצריכת נתרן בפרט. סיכום: בניסוי המשך, אם היה מתאפשר, היינו מציעים פגישת מעקב לקבוצה זו, במטרה לראות השפעה לטווח ארוך. בפגישה זו ימדדו שוב ל.דם במרפאה, רמת נתרן באיסוף שתן, משקל וכן שאלון דיווח על התנהגות במהלך התקופה שלאחר הניסוי. למדדים שייבדקו בפגישת המעקב יכולה להיות חשיבות בבדיקת הקשר שבין הקבוצה אליה השתייך הנבדק, והיכולת להתמיד באורח החיים המומלץ, לאורך זמן. האם לחברי הקבוצה הממוחשבת היה יתרון בתחושתם כי קיבלו "כלים" המסייעים להם להתמיד יותר מאשר קבוצת הביקורת? VIP Feedback מציע הזדמנות לפיתוח התערבות להשפעה ארוכת טווח על התנהגויות של משתמשים במערכות מידע. לאחרונה צובר עניין רב העיסוק בחיים בריאים יותר, כתחום אשר מקדם טכנולוגיות ואת יכולתן להשפיע על כוונות והתנהגות. יתר על כן, הרעיון של עיצוב מינשק משתמש המשפיע לא רק על התנהגות-היעד אלא גם על הרכיבים המתווכים, מוביל לתרומה החשובה כי ניתן להשתמש באמצעי זה גם בהיבטים אחרים של עיצוב מנשק משתמש. בכנס האחרון של החברה האירופית ליתר לחץ דם שהתקיים באתונה בחודש יוני 2014 הוצגו נתונים שמדגישים באופן חד משמעי שצריכת מלח גורמת למחלות לב ולשבץ מוחי. צריכה מופחתת ב 2 גרם ליום במלח מתורגמת לירידה של 20% בסיכון הקרדיו-וסקולרי. יתרה מכך, נתונים מדיווחי המכון לרפואה הראו שכ 32% ממקרי יתר לחץ דם נגרמים ע"י צריכה מוגברת של מלח ).(Campbell and MacGregor, 2014 דיון שעלה בעקבות הצגת הנתונים היא מה מידת ההשפעה של המלצת הרופאים לחולים להקטין צריכת מלח, כהנחייה כללית. סיכומו של דיון היה, כי אין להנחייה כזו השפעה, החולים לא מסוגלים להתמיד בהנחייה כללית שכזו. יש קושי בביצוע ההנחיות עם אין הכוונה תזונתית-דיאטטית מקצועית כיצד למצוא תחליפי מזון והדגמה שהפחתת נתרן היא אפשרית. רופאים לבד לא יכולים לתת מוטיבציה להורדת נתרן. כאן בדיוק טמון כוחה של המערכת שפיתחנו, שמאפשרת למשתמש למצוא תחליפי מזון על פי העדפותיו האישיות (ולא הנחייה כללית, שאינה תמיד מותאמת לתפריטו היומי 34

35 השגרתי), ומדגימה לו באופן ויזואלי, באמצעות מניפולציית "מה היה אילו", שהפחתת הנתרן כדאית ואפשרית. ביבליוגרפיה: Campbell N. and MacGregor G., Calling All Physicians: The Salt 'Debate' Must Stop Joint Meeting of the European Society of Hypertension (ESH) and International Society of Hypertension (ISH): HYPERTENSION 2014, June 13-16, 2014; Athens, Greece Klasnja, P., Consolvo, S., & Pratt, W. (2010). How to evaluate technologies for health behavior change in HCI research CHI '11 Proceedings of the SIGCHI Conference on Human Factors in Computing Systems,